סיפורי סבתא, שבוע האיור תל אביב 2018
רקע כללי
השתתפתי בתערוכה שהיא מחווה לסבתות הפרטיות של קבוצת מאיירות שאני אחת מהן.
האיורים מתכתבים בצבע ובקו עם חוויות ילדות ועם זיכרונות הקשורים לסבתא, ואצלי גם סבא….
מביאה כאן מן הטקסט שכתבתי עבור התערוכה.
————————————————————————————————————
גדלתי במשפחה של מזרח ומערב בירושלים.
הסבתא הספרדיה מצד אבי, היתה קטנה ועדינה. היא דיברה ושרה לדינו, זוהי סבתא לאה סבן (לבית בורלא)
הסבתא האשכנזיה, מצד אימי, היתה הדורה, אלגנטית, ודיברה יידיש. זוהי סבתא שושנה נמירובסקי, (לבית פלדמן) ובעברית – אמיר.
בבתיהם של הסבתות והסבים נערכו מפגשים משפחתיים והתקיים עירוב של תרבויות. לפעמים בחגים היו הסבים מבקרים אלו את אלה.
שתי הסבתות נפטרו כשהייתי קטנה. לכן הזכרונות שלי קשורים בעיקר לטעמים, ריחות, מרקמים ומראות .
סבתא לאה היתה מכינה מספן (מרציפן),
שהוגש קופסא מרופדת בניירות מרשרשים…
הממתק האהוב ביותר!
זוכרת בגעגוע את אריחי הרצפה הצבעוניים, בדירה הקטנה במקור ברוך…
הריפודים השונים, הדוגמאות, הכלים, לחוש את המירקם…
אצל סבתא לאה וסבא יעקב, היו מוגשים פירות ופיצוחים, בקערות זכוכית.
צלוחית חרסינה של "רוזנטל",
ליד כוס תה מזכוכית דקה.
מרגישה בפה את הדובדבן הרך, תערובת מתוקה חמצמצה…
מירקחת דובדבנים של סבתא שושנה.
הסמובר המפואר אצל סבתא שושנה וסבא יצחק …אסור היה לנגוע!
הסיכה המיוחדת של סבתא שושנה.
